אמי ואני הגענו למלון יום לפני החתונה וראינו שהחדר סטודיו שלהם ממש קטן ושאין מצב שלמחרת יכנסו לשם גם מאפרת וגם ספר. אמא שלי ירדה לקבלה וביקשה מהם לפחות חדר עם מרפסת שיהיה איוורור קצת כי בחדר הנוכחי שלנו לא ניתן לפתוח את החלון. הם הסכימו ועברנו לחדר עוד יותר קטן אבל לפחות עם מרפסת.
בליל כלולות שלנו הגענו למלון בשעה 2 לפנות בוקר רעבים מאוד (חתן וכלה יקרים, שימו לב, ביום החתונה שלכם לא תאכלו כל הערב כך שרצוי שיהיה לכם סנדוויץ' בתיק לשעות המאוחרות של הלילה). בכל אופן, ראינו בתפריט שניתן להזמין שירות חדרים במשך כל הלילה וכך עשינו, התקשרנו להזמין אוכל, הבעיה הייתה כשהם אמרו שאין להם כלום במטבח.
הסברתי לה שאנחנו חזרנו מהחתונה שלנו ואנחנו מתים מרעב וחייבים לאכול משהו. אמרתי לה שאפילו אם יש לה רק לחם, שבבקשה תשלח לי ובתגובה היא אמרה שהיא תבדוק מה היא יכולה לעשות עבורנו.
אחרי כחצי שעה דופקים בדלת. פתחנו את הדלת ושם עמד בחור עם סלסלת לחמניות קשות, חמאה וכמה עוגיות יבשות. הוא אמר שזה מה שהם מצאו במטבח ואמר שזה 30 שקל. היינו כל כך נואשים אז שילמנו לו 30 שקל. עד היום אני לא מבינה איך הם לא התביישו לבקש עבור ה"אוכל" הזה כסף.
לסיכום, הדבר היחיד שאהבתי במקום הזה זה את המיטה הגבוהה עם הסדינים הנעימים, חוץ מזה השירות היה גרוע והמקום לא מומלץ מבחינתנו.
